גזר דין בתיק ת"פ 51228-09-11

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוען של 31 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו -1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף) ואשר עניינו שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס. על פי עובדות כתב האישום, בין השנים 2006 ו-2010 ביצע הנאשם עסקאות עם חברת "אלטשולר הנדסה אזרחית בע"מ" (להלן: חברת אלטשולר) והוציא לה 31 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שם חמישה עוסקים שונים וזאת מבלי שהיה רשאי להוציא חשבוניות אלה. סך כל החשבוניות המזויפות שהוציא הנאשם הינו 2,147,800 ש"ח שהמס בגינן הוא 292,823 ש"ח. הנאשם לא דיווח לרשויות מע"מ על החשבוניות המזויפות ומנגד חברת אלטשולר שקיבלה את החשבוניות המזויפות, ניכתה את מס התשומות הגלום בהן.

טענות הצדדים לעונש

2.         באי כוח הצדדים הגיעו להסכמה לפיה המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל של 10 חודשים, בעוד שההגנה תהיה רשאית לטעון באופן חופשי. כמו כן, הוסכם בין הצדדים שיוטל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס על פי שיקול דעתו של בית משפט.

3.         בא כוח המאשימה הפנה לרישום הפלילי של הנאשם ואשר כולל 4 הרשעות קודמות בעבירות של העסקת עובד זר ללא היתר, תגרה במקום ציבורי, קבלת דבר במרמה, הונאה בכרטיס חיוב וגניבה. כמו כן, הדגיש את ריבוי העבירות שבוצעו על ידי הנאשם וכן את העובדה שמדובר בעבירות שנפרשו על פני תקופה ארוכה וגובה המס המשמעותי שהנאשם השתמט מתשלומו. מדובר בנסיבות לחומרה שמצדיקות הטלת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח של 10 חודשים. כמו כן, הדגיש כי הנאשם לא הסיר את המחדלים וכי קשייו הכלכליים בהסרת המחדלים לא יכולים לשמש נימוק שלא להטיל עליו עונש מאסר בפועל, וזאת בהתחשב בחומרת העבירות שבוצעו.

4.         מטעם ההגנה זומן להעיד מנהלה של חברת אלטשולר, מר אברהם אלטשולר (להלן: אברהם), ואשר הבהיר כי הגיע להסכם עם רשויות המס ואשר לפיו יינקט כנגדו וכנגד חברת אלטשולר הליך של כופר, במקום הליך פלילי בבית משפט. במסגרת ההסכם שנערך בין אברהם וחברת אלטשולר מצד אחד ורשות המיסים מצד שני סוכם כי יושת עליהם כופר בסך של 87,600 ש"ח וכי המחדל יוסר, קרי ישולם מס התשומות שגלום בעסקאות נשוא 31 החשבוניות שבכתב האישום (נ/1 ו-נ/2).

5.         באי כוח הנאשם הפנו לתסקיר שהתקבל מטעם שירות המבחן ואשר לפיו הנאשם הינו בן 58 שנים, נשוי ואב לשישה ילדים וחולה סוכרת. שירות המבחן המליץ על הטלת מאסר בדרך של עבודות שירות. בא כוח הנאשם טענו שאין מקום לשלוח את הנאשם למאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח אלא יש להסתפק בעבודות שירות וזאת במיוחד לאור הסדר הכופר שנערך עם אברהם וחברת אלטשולר שביצעו את "עבירות הראי" לעבירות שבוצעו על ידי הנאשם. הנאשם מסר את החשבוניות ובעוד שאברהם וחברת אלטשולר הסכימו לקבל את החשבוניות ולנכות את המס הגלום בהן. הנאשם היה מעוניין שגם עימו יערך הסדר דומה אך בשל קשייו הכלכליים הנאשם לא היה יכול להסיר את המחדל על ידי תשלום מס התשומות ותשלום כופר דומה לזה שהוטל על אברהם וחברת אלטשולר. לנאשם חובות בלשכות ההוצאה לפועל שמסתכמים בלמעלה מ-10 מיליון ש"ח (נ/3) ולטענתו רשויות המס לא הסכימו להגיע עימו להסדר לתשלום הכופר והמס שחל עליו בתשלומים ארוכים כפי שהציע. כמו כן, באי כוח הנאשם הדגישו כי הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות על ידי הממונה על עבודות השירות.

השלבים בגזירת הדין

6.         בעקבות תיקון 113 לחוק העונשין, מלאכת גזירת הדין מורכבת משלושה שלבים עיקריים (ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.7.13) פסקה 6 לפסק דינו של כבוד השופט פוגלמן; ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (14.7.13) פסקאות 7 עד 9 לפסק דינה של כבוד השופטת ארבל; ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (5.6.13) פסקאות 6 - 9 לפסק דינה של כבוד השופטת ארבל).  בשלב הראשון, על בית משפט לקבוע את מתחם העונש ההולם. מתחם העונש ההולם הוא אמת מידה נורמטיבית המשכללת את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מהעבירה, מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירה זו ונסיבות ביצועה, לרבות מידת אשמו של הנאשם.

7 .         בשלב השני, לאחר שנקבע מתחם העונש ההולם, על בית המשפט לבחון אם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם, בין לקולא ובין לחומרא. אם בית משפט יגיע למסקנה שאין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם אזי על בית משפט לעבור לשלב השלישי שבו יקבע את העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם.

כמה עבירות המהוות כמה אירועים

8.         לניתוח מעט שונה של הבדיקה התלת שלבית בגזירת הדין, ראו ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] 5.8.13 פסקאות 22 - 25 לפסק דינו של כבוד השופט סולברג, ואשר בו נקבע שהשלב הראשון בבדיקה התלת שלבית הוא בדיקה אם מדובר בכמה עבירות המהוות אירוע אחד או שמא בכמה עבירות המהוות כמה אירועים. סעיף 40יג(ב) ו-(ג) ל חוק העונשין קובע כדלקמן:

"40יג.   (ב) הרשיע בית משפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית משפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.

(ג) בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית משפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה בינהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, באם גזר עונש מאסר - לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת".

                                                            (ההדגשה לא במקור)

9.         במקרה שבפני, מדובר ב-31 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף. בפסיקה נקבע כי כל עבירה לפי חוק מס ערך מוסף הינה אירוע העומד בפני עצמו ומתבצע בזמן נתון, ואין בדמיון בין הפעולות המתבצעות בכל עבירה ועבירה בכדי לגרום לפעולות נפרדות אלו להפוך לכדי מקשה אחת (רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.10.08)). לכאורה, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם לכל אחת מהעבירות שבכתב האישום באופן נפרד. עם זאת, באי כוח הצדדים התייחסו בטיעוניהם לעונש למכלול העבירות שבכתב האישום לעניין קביעת מתחם העונש ההולם. על מנת לפשט את הדברים, אאמץ את המתווה הדיוני-עונשי שנקבע על ידי באי כוח הצדדים ואקבע מתחם עונש הולם אחד למכלול העבירות שבשני האישומים.

השלב הראשון בגזירת הדין: קביעת מתחם העונש ההולם

10.        מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעיקרון ההלימות כפי שהוגדר בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין. על מנת ליישמו בית משפט יתחשב בשלושה אלה: ראשית, בערך החברתי שנפגע  מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו; שנית, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם; שלישית, במדיניות הענישה הנהוגה (ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.8.13) פסקה 23 לפסק דינו של כבוד השופט סולברג). נעמוד להלן על מרכיביו השונים של מתחם העונש ההולם.